גזר דין בתיק תפ"ח 20879-08-10

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בשתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").
   

      באשר לרכיב העונש, הוסכם בין הצדדים על הסדר חלקי, על פיו המאשימה תעתור לעונש   של 18 חודשי מאסר בפועל אשר יכלול הפעלת שני מאסרים מותנים בני שישה חודשים     כל אחד מת.פ (שלום ב"ש) 3257/06 ות.פ (שלום ב"ש) 4808/06, ואילו ב"כ הנאשם יטען        באופן חופשי.    

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מחודש מאי 2009, היה הנאשם בן זוגה של ו.פ (להלן:"המתלוננת"), ולהם ילד משותף, יליד אפריל 2010.          
   במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש יוני 2009, עת שהו הנאשם והמתלוננת בבית חברם, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר לה בראשה וזאת לאחר שהמתלוננת שתתה משקה אלכוהולי. כתוצאה מהמכה, המתלוננת איבדה את הכרתה לזמן קצר. במועד נוסף שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש נובמבר 2009, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר לה בראשה וכתוצאה מכך איבדה המתלוננת את הכרתה לפרק זמן קצר.     
   
3. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש, שמדובר במעשים חמורים שכן המדובר בעבירות אלימות אותן ביצע הנאשם כלפי בת זוגו באותה העת, בשתי הזדמנויות שונות, ובשני המקרים המתלוננת איבדה את הכרתה לפרק זמן קצר, דבר המצביע על עוצמת האלימות. עוד הדגישה, את עברו הפלילי של הנאשם וכי הוא ביצע את העבירות בתיק דכאן, כאשר עומדים ותלויים כנגדו שני מאסרים מותנים בני שישה חודשים כל אחד. כמו כן, עתרה שבית המשפט לא ייחס משקל לעדות המתלוננת אשר העידה לעונש מטעם הנאשם, זאת נוכח העובדה כי המדובר בעבירות אלימות במשפחה והמתלוננת נמצאת ב"מעין מלכוד מסוים". מכאן, עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים, הכולל הפעלת שני המאסרים המותנים במשך 6 חודשים כל אחד, שנגזרו על הנאשם בת.פ. (שלום ב"ש) 3257/06 ות.פ (שלום ב"ש) 4808/06, וכן עונש מאסר מותנה.    

4. ב"כ הנאשם מנגד טען, כי הנאשם ביצע את העבירות לפני כשנתיים וחצי, כאשר רק כשנה לאחר מועד ביצוען הוגשה התלונה, וזאת נוכח סכסוך בין הנאשם למתלוננת. הנאשם נעצר ביום 8.8.10 ושוחרר לביתו ביום 21.10.10 בתנאים מגבילים, כאשר בסוף אותה שנה, בוטלו אותם תנאים. עוד ציין, כי כיום הנאשם עובד ומפרנס את משפחתו, הפסיק לשתות אלכוהול והוא נוטל חלק פעיל בחינוכו של ילדם המשותף. עוד נטען, כי נוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות ולאור העובדה כי כיום ישנה יציבות במערכת היחסים במשפחה, הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, תפגע פגיעה משמעותית במתלוננת ובתא המשפחתי. מכאן עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה ממושך, תוך הפעלת עונשי המאסר המותנים בחופף, וכן עתר לשלוח את הנאשם לממונה על עבודות השירות, על מנת שיחווה דעתו באשר להתאמתו של הנאשם לריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה לתמיכה בטיעוניו.            
              
5. המתלוננת העידה כעדת הגנה לעונש, על כך שהנאשם התנצל על מעשיו וכיום המצב ביניהם השתפר, הנאשם עובד, מסייע בגידולו של הילד ואף הפסיק לשתות אלכוהול. המתלוננת אף ביקשה לבטל את צו ההרחקה שהוצא כנגד הנאשם על מנת שיוכלו לגור ביחד.

6. הנאשם במסגרת המילה האחרונה הביע חרטה על המעשים וטען, כי כיום שינה את דרכו, הוא דואג לפרנסתם של המתלוננת ובנם המשותף, וביקש מבית המשפט הזדמנות נוספת. 
   
7. הנאשם שבפנינו יליד 1973, אב לילד בן שנה וחצי. לנאשם 5 הרשעות קודמות, ביניהן שתי הרשעות בעבירות סמים. המתלוננת היא בת הזוג השניה בה נוהג הנאשם באלימות. לנאשם, הרשעה בעבירת אלימות נגד בת זוג אחרת, וכן הרשעה בעבירת איומים נגד אותה בת זוג אחרת. בנוסף, לנאשם הרשעה בעבירת אלימות כלפי אדם אחר.   
   הנאשם ביצע את שתי העבירות בתיק שבפנינו שעה שתלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים כל אחד בן 6 חודשים, אשר יש חובה להפעילם שכן בתוך תקופת כל אחד מהמאסרים המותנים נעברו שתי העבירות בתיק שלפנינו.           
   
8. הלכה פסוקה היא, כי תופעת האלימות במשפחה הינה רעה חולה אשר פשטה במחוזותינו, ויש מקום לנקוט בענישה ממשית ומוחשית על מנת למגר ולשרש תופעה זו, שכן הקלה בענישה עלולה לפגום בהשגת האפקט ההרתעתי הדרוש (ראה: ע"פ 11917/04, 498/05 מיכאל נודיצקי נ' מדינת ישראל לא פורסם, מיום 19.5.05).
   יתרה מכך, נראה כי בעבירות אלימות במשפחה, ייסוגו שיקוליו האישיים של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי שבהשתת עונש הולם מחייב בעבירות חמורות מסוג זה.

יפים לענייננו, דבריו של כב' השופט לוי ברע"פ 9381/06 משה גולדשטיין נגד מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 15.11.06):

"על העונש לשקף את חומרת המעשה ואף להתחשב בהרתעת הרבים ובריבוי מעשי האלימות בחברתנו, ובמיוחד אלימות כנגד נשים (ראו רע"פ 3438/03 נוף נ' מדינת ישראל. לא פורסם, מיום 14.7.03). מאסר מאחורי סורג ובריח - המבטא את הוקעת החברה את התנהגות המבקש - הוא זה העשוי להרתיעו מלחזור על המעשים בעתיד. הדבר מקבל משנה תוקף במקרה דנן, הואיל ולמבקש הרשעות קודמות, רובן בעבירות אלימות ואחת מהן אף כלפי בת זוגו."